מעיין ההורות - הבלוג

הם יתפתחו בצורה טובה יותר
תתפלאו לשמוע אבל למרות שמריבות בין אחים מעצבנות אתכם –הילדים
לומדים מהן הרבה:כישורים חברתיים, התמודדות עם תסכולים ולעמוד על שלהם. הבעיה נעוצה דווקא בהורים, שחווים תחושות אכזבה, כישלון, כעס וחוסר אונים

מאת מעיין אטיה, מדריכת הורים, יועצת שינה וכותבת הספר החדש “המגדל שלי נפל”

למי מאיתנו ההורים לא נמאס מהמריבות המתישות בין הילדים, שבימים אלו של החופש הגדול מגיעות פעמים רבות לטונים גבוהים ואף מסתיימות בבכי של ילד אחד או יותר? תתפלאו לשמוע, אבל מריבות בין אחים טומנות בחובן דווקא דברים רבים שחשובים מאוד להתפתחות תקינה ונכונה של הילדים, ובהם: התמודדות עם תסכולים,פתרון בעיות ורצונות ודעות של מישהו אחר.
אם נפתור את הבעיה ונתערב בריבים של ילדינו האחד עם השני, נמנע מהם את ההתמודדות שכל כך חשובה להתפתחות הדימוי העצמי, הביטחון העצמי ובכלל לפיתוח האישיות שלהם. כאשר אנו כהורים מתערבים במריבות בין אחים, אנו נוקטים עמדה מבלי לשים לב, גם אם אנו לא מעוניינים בכך, והכי גרוע: בדרך כלל לא נדע מה בעצם גרם לאותה מריבה ומי גרם להתפרצותה.
עם אילו קשיים מתמודדים ההורים במריבות בין אחים?
הורים רבים חולמים ומייחלים לאפשרות שילדיהם יחיו בהרמוניה ויהיו חברים טובים. העימותים בין האחים לגורמים לניפוץ החלום, ובעקבות זאת גורמים לתחושות של אכזבה, כישלון, כעס, חוסר אונים, פגיעה בתדמית בעיני עצמם כהורים ובתדמית בעיני הסביבה, וגם הקושי לעמוד מנגד בגלל הרעש, הדאגה לקטן או לחלש וחוסר הגינות שנתפסת בעיני ההורים ביחסי הכוחות או הגילאים. הורים, שחוו יחסים מורכבים עם אחיהם בילדותם ולעתים גם בבגרותם, חווים שחזור בדפוס היחסים בין ילדיהם. לחלופין, הורה שחווה יחסים נפלאים עם אחיו ירצה לראות דפוס יחסים זהה אצל ילדיו, וכך נוצרים מראש ציפייה ולחץ או לסירוגין אכזבה–כשהיחסים אינם כאלה.
האם שאלתם את עצמכם מדוע הריבים בין אחים מצליחים כל כך להטריף אותנו כהורים? התשובה לכך היא הקונוטציה השלילית מהמילה “ריב”. לכן חשוב מאוד להכיר את הדברים החיוביים שהילדים יכולים ללמוד דווקא מהריבים בינם לבין עצמם.
אז מה יש במריבות בין האחים?
תחרות על תשומת לב – המריבות באות בעיקר כדי לזכות באהבה ובתשומת הלב–התייחסות ההורים שהיא הדבר המרכזי והמשמעותי בחיי הילד. בדרך כלל הריבים נועדו לבסס את תחושת השייכות – הצורך של הילד להרגיש שהוא אהוב, נחוץ ויכול, בעל מקום, ערך, ומשמעות על-ידי הוריו. יש ילדים שמנסים לבדוק בדרך זו את ערכם במיקום המערך המשפחתי.

מניע תחרותי – מניע נוסף, שילדים רבים בגללו כדי לבחון את כוחם. יש ילדים שמתחילים מריבה כדי ליצור קואליציה עם אחד ההורים נגד האח או האחים.

חוסר יכולת לדחות סיפוקים – בגילאים הצעירים, גם בגלל חוסר יכולת לדחות סיפוקים או יכולת חברתית לחלוק בחפציהם או בצעצועיהם. בגלל חילוקי דעות לגבי יישוב הסכסוך, ילד “ישתמש” באחיו כדי לשחרר “קיטור” מול הוריו.
כיצד מריבות בין אחים תורמות להתפתחות הילדים?
כשאחים רבים, הם לומדים להתמודד, לעמוד על שלהם, לוותר ולהתפייס. ההורים אינם יכולים להוות תחליף
להתמודדויות החיים של ילדיהם.אפשר ללמד את הילדים גבולות מריבה, כלומר איך אפשר לריב כך שהמריבה תיתפס כלגיטימית – כמובן כל עוד היא נעשית בגבולות ובכללים שיתוו ההורים למשפחה.
יש לזכור שזה השדה המשפחתי-חברתי, בו הילדים יכולים להתאמן במריבות ולזכות לתמיכה וללמידה, שתכין אותם לחיים החברתיים שממתינים להם מחוץ לבית.
רצוי שההורים יסמכו על הילדים ויאפשרו להם להתאמן, להתמודד, לעודד התפייסות ואת כושר הוויתור, ובעיקר – לסמוך עליהם ולהאמין בכוחותיהם.

אז מה כהורים אנחנו יכולים לעשות כדי לצמצם ריבים בין אחים?
להעביר לילדים מסר הורי בסגנון “תלמדו להסתדר בעצמכם”– כך בעצם תגרמו להתנסות וללמידה, שתעזור להם בדרכם ביחסים הבינאישיים. אם תתערבו במריבות שלהם באופן מתמיד במטרה לשלוט בסיטואציות, זה עשוי לחבל בתהליך הסוציאליזציה החשוב שילדיכםצריכים לחוות.

לאפשר אווירה מאפשרת ומקבלת– אווירה כזאת, שתהיה מלווה ותומכת, יכולה ליצור תשתית טובה להמשך התפתחות תקין של מערכת יחסים, שהולכת ונבנית באופן הדרגתי אל מקום משמעותי ועמוק.
מתי נכון להתערב ומתי עדיף להימנע מהתערבות בריבים?
הורים מתקשים לעמוד מנגד כאשר הילדים רבים–לא רק בגלל הרעש, הטרדה או הדאגה לילד הקטן והחלש יותר–אלא גם משום שמצב זה פוגע בתדמיתם כהורים. כמעט בכל המקרים התערבותכםכהורים במריבותמוסיפה שמן למדורה, ואף מלבה את המריבה במקום להפסיקה.
הורים שלא יתערבו/או לא יפסקו במריבות (“מי צודק” או “מי התחיל”) יאפשרו לילדים ללמוד את המגבלות של כל אחד מהם, את מחירה של ההתנגשות וכיצד ניתן לפתור אותה.
כיצד מהווים ריבים בין אחים להכנה לחיים האמיתיים?
מודל לחיקוי–האחים הצעירים לומדים מהאחים הגדולים ולסירוגין הגדולים נהנים מהערכה-הערצת הצעירים וכן “בזכות” הצעירים הם יכולים לעתים להשתובב.
כישורים חברתיים–הדדיות, אמפטיה, הסתגלות, שיתוף בעשייה, משחקים או רגשות – ברגעי צחוק ובכי, חוויות משותפות, שהייה בצוותא, לבד, אצל סבים וסבתות וחברים ותחושת בטחון ש”אני לא לבד”. התמודדות עם רגשות עוצמתיים כמו קנאה וכעס–מפגש היוצר הזדמנות חשובה להתמודד עם הרגש, למידה והתנסות בוויסות, דבר התורם להתפתחות רגשית ויכולת התמודדות מוצלחת מול האתגרים שממתינים להם בחברה.
מריבות בין אחים נחשבות לאחד הקשיים הנפוצים ביותר של הורים, שחשיםשחסרים להם הכלים להתמודדות יעילה. בכל מקרה, חשוב שכל הורה ימצא את הדרך לפתרון תוך כדי התאמה לאופיו ולערכיו.
בלחץ המציאות, לומדים האחים לפתח גישה דיפלומטית, הגיונית, התחשבות וכבוד הדדי. אלה הם הדברים שאנחנו מבקשים כהורים ללמד את ילדינו. לשם כך נטיב לעשות אם נזוז הצידה ונפנה להם את הזירה. אפשר ואף רצוי לשוחח בידידות על נושא המריבות, ללא שמץ של האשמה או הטפת מוסר, ולמצוא ביחד דרכים ואפשרויות לטיפול בבעיה. אך אין לעשות זאת בעוד המריבה הסוערת בעיצומה, משום שבשלב זה דיבורים אינם עוזרים ואינם מלמדים דבר, אלא רק יוצקים שמן על המדורה.

רוצה לדעת יותר? מלא/י את הפרטים שלך ואני אחזור אליך עם כל המידע.